הידרותרפיה – צרכים מיוחדים

• שיתוק מוחין
• תסמונת דאון
• עיכוב התפתחותי
• מגבלה שכלית התפתחותית
• הספקטרום האוטיסטי
• ויסות רגשי

שיתוק מוחין

קבוצת מצבים רפואיים מתמשכים המפריעים להתפתחות תנועה ויציבה הגורמים להגבלה בפעילות ומיוחסים לנזק לא מתקדם שהתרחש במוח של העובר או של הילוד.

הקשיים המוטוריים מלווים לעיתים קרובות בליקויים בתחושה, בתפיסה, בחשיבה ובתקשורת, תפקודי פה (דיבור ואכילה) וכן בבעיות התנהגות, אפילפסיה ולקויות משניות בשרירים.

ליקויים אלה עלולים לגרום לעיתים למגבלות קשות יותר מאשר הלקות המוטורית

הבעיות הנלוות בשיתוק מוחין:

• ספסטי – טונוס גבוה בשרירים, רפלקסים פתולוגיים
• דיסקינטיקה – תנועות לא רצוניות או נשלטות
• היפרקינזיה – פעילות מוגברת, תנועות מוגזמות, תנודות בטונוס
• היפוקינזיה (דיסטוניה) – פעילות מופחתת, נוקשות, טונוס מוגבר בשרירים.
• אטקסי – קושי בקואורדינציה (סרבול), קושי בתכנון תנועה, ליקוי בשיווי משקל ונטייה לנפילות.

ליקויים משניים פיזיים:

• פריקת ירך
• הידבקויות ברקמות הגידים
• עקמת
• כושר גופני ירוד
• נטייה לפתח עודף משקל
• חולשה שרירית
• סבולת ירודה
• עייפות פיזית
• כאב

שיתוק מוחין – טיפול

משמעויות טיפוליות במים:

• שחרור והרפיה במקרים של נוקשות וטונוס מוגבר
• מתיחות לשימור ושיפור טווחי תנועה – שימוש בטמפרטורה של המים ובתכונת הציפה להארכה ומתיחה של קבוצות שרירים.
• שיפור תפקוד נשימתי במהלך השהיי במים.
• הנאה! העצמה ושיפור תחושת המסוגלות
• אפשרות לטיפול זוגי/קבוצתי לשילוב מרכיב חברתי.

תסמונת דאון

• תסמונת גנטית מולדת
• אחת התסמונות הכרומוזוליות השכיחה ביותר.
• מדי שנה נולדים בישראל כ – 150 תינוקות הלוקים בתסמונת דאון.
• השכיחות עולה עם העלייה בגיל האם.

ליקויים פיזיולוגיים:

• סיכון גבוה למומים לבביים
• עיוות של עמוד השדרה הצווארי
• היפוטוניה (טונוס שרירים נמוך)
• בעיית ראייה
• תת פעילות של בלוטת התריס ונטייה להשמנה

ליקויים קוגנטיביים

• מגבלה שכלית התפתחותית בדרגות חומרה שונות
• איחור שפתי
• נטייה לפתח אלצהיימר בעשור החמישי לחייהם הגורם לבסוף למותם.

הידרותרפיה – הספקטרום האוטיסטי

• אוטיזם הוא הפרעה שבסיסה הוא נוירו התפתחותי
• באה לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים:
  • לקות עקבית בתקשורת ובאינטראקציה חברתית
  • דפוסי התנהגות, עניין או פעילות מצומצמים החוזרים על עצמם.
    • תנועות מוטוריות, סטריאוטיפיות וחזרתיות, שימוש חזרתי וסטריאוטיפי בחפצים כגון סידור בשורות, שימוש ברוטינות של דיבור של דיבור כגון ציטוטים או שינון שירים.
    • קיבעון התנהגותי והיצמדות לרוטינות.
    • חשיבה נוקשה וטקסיות, התנגדות לשינויים וקשיים במעברים.
  • לקות עקבית בתקשורת ובאינטראקציה חברתית:
    • קושי בהדדיות חברתית ורגשית, קושי בניהול שיחה הדדית, יזימה דלה לאינטראקציה חברתית, קושי לחלוק עניין או רגש עם אדם אחר.
  • לקות בהבנה ובהפקה של תקשורת לא מילולית, קשיים ביצירת קשר עין וכן הבעות פנים, מחוות ושפת גוף.
  • לקות ביכולת לפתח ולשמור קשרים חברתיים.
  • קשיים בהתנהגות מסתגלת למצבים חברתיים, קושי ליצור חברויות וחוסר עניין בבני קבוצת הגיל.
  • דפוסי התנהגות, עניין או פעילות
  • תגובת-יתר או היעדר תגובה לגירויים סנסוריים או עניין חריג בגירוי סנסורי מסוים, חוסר תגובה לכאב או לטמפרטורה, תגובה אגרסיבית לצליל מסוים או לטקסטורה מסוימת, התמכרות לגירויי אור או לתנועה חזרתית.

רמת התפקוד של ילד עם אוטיזם מוערכת בהתאם לרמת התקשורת, לרמת הקוגניציה וליכולת השפתית שלו. מדובר למעשה בהפרעה הנמצאת על רצף תפקודי, הנע בין ילדים הנזקקים לסיוע מרחב בשל הפרעה חמורה ובין ילדים היכולים להשתלב במסגרות הרגילות עם סיוע.

הטיפול ההידרותרפי לילדים על הרצף האוטיסטי – תרגילים לדוגמה:

• זריקה ותפיסת כדור
• בחירה של צבע הכדור על ידי הילד המטופל
• עידוד הילד, חיזוק חיובי ("כל הכבוד!)
• מסירה של הכדור אל הילד
• שימוש בכדור תחושה (עם קוצים "ידידותיים")
• גלגול כדור תחושה על איברי הגוף והכרזה של שם האיבר (יד, רגל, גב וכו')
• תרגיל מעברים – הילד אוחז בנודל, ולפי סימן, תוך כדי תנועות רגליים הוא עובר לידי המטפל או לאחיזה בקיר.
• תרגיל האי המסתובב – הילד עומד על אי צף, והמטפל שמיקומו משתנה מסביב לאי זורק חפץ שוקע ומגרה את הילד לתפוס את החפץ. הילד מסתובב על מנת לתפוס את החפץ ומחייך כאשר העיניים נפגשות.
• טיפוס על מזרון או טרמפולינה ללא עזרה – מחזק מאוד את חגורת הכתפיים. הילד עומד או קופץ על המזרון הצף (שיווי משקל).
• תרגיל הליכת עכביש – המטפל שר "על הקיר טיפס עכביש קטן" והילד מתרגל הליכה כשהידיים נתלות על דופן הבריכה ומתקדם לעבר חפץ כאשר יד רודפת יד.
• עבודת חישוק – מגיח בחזרה החוצה כדי לומר שלום תוך יצירת קשר עין. התרגשות ללא ספק מניעה התקדמות.
• בועות סבון – בעזרת משחק שילדים מאוד אוהבים מגרים את הילד שרוצה לגעת בבועות להתקדם במים ואלו כבר שלבי שחייה ראשונים.
• בהתאם לרמה של הילד, עובדים על רצף משימות לתרגול זיכרון כמו למשל: "הבא את הכדור", "לך על המזרון" ו"קפוץ למים".
• ברגע שנוצר ביטחון עצמי במים והבנה של חוקים, ניתן להתקדם לתרגילי שחייה שונים.

הטיפול ההידרותרפי לילדים עם בעיות בוויסות רגשי

ויסות רגשי – היכולת של אדם לכוון ולאזן את רגשותיו בהתאם למצב נתון.

זהו מנגנון שליטה רגשי המאפשר לשאת רגשות קשים, להתאפק ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות, לבחון את הרגשות מבחוץ ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית.

המנגנון מכוון את רמת העוררות הרגשית (למנוע מוצפות רגשית), משנה את הכיוון שלהם בהתאם למטרות ובהתאם להבנת הנסיבות וההקשרים החברתיים בהם הוא מצוי.

למערכת שני כוחות: התפרצות רגשית, עלייה ברמת העוררות ובלימה רגשית.

מצד אחד אנו צריכים לפרוק מתח מצטבר ולהחזיר את הגוף לאיזון.

מצד שני יש לנו צורך בשייכות, קשר, יצירה.

באופן תקין – מאזנים זה את זה ומאפשרים זרימה רגשית יעילה בין המצבים.

יכולת הוויסות משתכללת במהלך החיים.

התפתחות היכולת הרגשית לוויסות רגשי

לתינוק יכולת לאותת על צרכיו השונים: רעב, קור, כאב או גריית יתר (קול גבוה בסביבתו או מגע לא מתאים) גורמים לתחושות של פחד וחרדה ומתורגמים לאיום פיזי, הזדקקות לאחר להפחתת מצוקה, בלבול וכאוס.

כשהאיום מוסר מערכת העצבים מתארגנת מחדש ונוצר איזון (כמו ברעב).

בראשית החיים עוזרים ההורים בהרגעה והפחתה של רגשות שליליים ומלמדים את הילד איך להרגיע את עצמו.

חוסר קביעות, חוסר זמינות או חוסר יכולת של ההורה לתת לתינוק עזרה בוויסות הביולוגי והרגשי, מביאים את התינוק לסף תיסכול גבוה, עלול לפגוע בהתפתחות העצמית של התינוק או הילד, ביכולתו לפתח קשרים אינטימיים, ביכולתו לרכוש מערכת וויסות עצמית כילד וכמבוגר.

כלים טבעיים להתמודדות

תינוקות וילדים מתמודדים עם קשיים רגשיים בדרכים הבאות:

• ניחום עצמי (לדוגמה באמצעות מציצת אצבע)
• הסטת מבט
• הסחה עצמית על ידי משחק או עשייה כלשהי
• הימנעות
• חיפוש עזרה, תקשורת עם האחר
• דיבור פנימי

תפקיד ההורה

• לשמש אמצעי להשגת רגיעה בשלבי החיים המוקדמים
• לשמש מודל לחיקוי של אמצעים אלו ולתווך למידה שלהם
• להכיר בהשפעתו של הילד ולהתאים את תגובותיו למצב, לצרכים של הילד ולקצב הלמידה שלו.
• כשההורה שומר על ויסות עצמי, הוא משפיע על הילד (נוירוני מראה) ומאפשר לו לווסת את עצמו גם.
• חשוב לזכור – פעולת הוויסות הינה הדדית, כך גם לכיוון ההפוך.
• שיח רגשי בין ההורה לילד היא ללמד את הילד לזהות את רגשותיו ולבטא אותם.
• הכרה ברגשות מסייעת לקחת עליהם אחריות ולמתן את עוצמתם ולמנוע הצפה או אובדן שליטה.
• חשוב לתת תוקף לרגשות, מחשבות ותחושות המטופל וכן, לנרמל את הרגשות ולתת הסבר לקיומם "כשפוחדים לא מצליחים לחשוב בהיגיון".

הטיפול ההידרותרפי בוויסות רגשי

כשהילד נכנס למים נרחיב ונפתח את השיחה איתו בשאלות:

• "איך עבר עליך היום"
• "איפה אני מרגיש את ההצפה הרגשית בגוף?"
• "איזה סימנים נוספים יש לכל רגש לדעתך?"
• איזה התנהגות הרגש הזה מוציא ממך?"

סרגל התחושות והרגשות

לבסוף, לאחר אימון חוזר ניתן להעביר את הילד לשימוש חוזר במצבים בחיי היומיום, נעקוב ונשאל מה השתנה לאחר שהשתמשת בסרגל?

נשימה

שימוש מודע בנשימה – שער לרגיעה, התבוננות עצמית וצמיחה. נשימה מודעת מאפשרת לנו להתמקד, להחזיר לעצמנו שליטה, לעצור ולשקול את תגובתנו.

תרגול נשימות עמוקות ואיטיות מפחיתה מתח, לחץ וחרדה. תרגול נשימה בשעת רוגע מגדיל את הסיכוי שהכלי יסייע ברגע של קושי והצפת רגשות.

את התרגול נבצע בעמידה, תוך הישענות על דופן הבריכה או בשכיבה על מזרון המים, או על נודל או בתוך תנוחת ההחזקה הבסיסית וכמובן תוך כדי משחק (למשל בבועות סבון).

תרגיל נשימה לדוגמה:

• "שים יד אחת על הבטן, שאף אוויר ונשוף אותו החוצה, שים לב שעם כל שאיפה הבטן מתנפחת והיד על הבטן עולה, ועם כל נשיפה הבטן מתרוקנת והיד יורדת"

הפעלה גופנית

• הפעלה גופנית מאפשרת הסחה, המאמץ הגופני בפעילות במים עם הילד מעוררת זרימה בגוף והמרצת הפעילות הכימית במוח (דופמין). ניתן להוסיף לכך כיווצי שפתיים, אגרוף, טוסיק. זה מצחיק ומשחרר.
• הפעלה גופנית יכולה לבוא בצורות שונות כמו צלילה, משחקי בריכה, שימוש בכדור ועוד.

דיבור פנימי

• ניתן לעורר דיבור פנימי של הילד אשר נותן ערך רב בהרגעה ויצירת ויסות. לילדים שלא יודעים לדבר עם עצמם חסר המשאב הפנימי החשוב של ארגון מחשבות ויצירת סדר בהם.
• דיבור פנימי יכול להשתמש בדמיון ובדמויות משחק מצחיקות, מדריכות, אמיתיות או מדומיינות)

שלט הרגשות

• השלט הוא רכיב מרכזי בכל בית כמעט.
• ניתן להשתמש בדימוי הזה כדי לעודד ילדים לייצר תנועה גמישה בין מצבים או הסחות דעת מרגש או מחשבה שמעיקים ומטרידים את הילד.